Закон о свободе информации 1998 года, на иврите

חוק חופש המידע, התשב»ח­1998*

חופש מידע 1. לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות
חוק זה.
הגדרות 2 . בחוק זה ­
«ועדה משותפת» ­ ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת החוץ והבטחון של
הכנסת;
«מידע» ­ כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או
ממוחשב;
«ממונה» ­ מי שמונה לפי סעיף 3;
«קבלת מידע» ­ לרבות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום, קבלת פלט מחשב או קבלת מידע
בכל דרך אחרת בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
«רשות ציבורית» ­
(ו) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור
תלונות הציבור;
(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה
על פי דין ­ למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי;
(6) רשות מקומית;
(7) תאגיד בשליטת רשות מקומית­,
(8) תאגיד שהוקם בחוק;
(9) חברה ממשלתית וחברה­בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות,
התשל»ה­1 1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;
קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותה של החברה או לגבי פעילויות
מסוימות­,
(10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק
מבקר המדינה, התשי»ח­1958 [נוסח משולב]2, שקבע שר המשפטים, באישור ועדת
החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף
כאמור או לגבי פעילויות מסוימות;
«ראש רשות ציבורית» ­ המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי ­ בעל התפקיד המקביל באותו
גוף; ברשות מקומית ­ ראש הרשות המקומית;
. נתקבל בכנסת ביום כ’ג באייר התשנ»ח (19 במאי 1998); הצעות החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק
2523, מיום ט­ז באדר התשנ»ו (7 במרס 1996), עמ’ 609, ובהצעות חוק 2630, מיום כ’ בסיון התשנ»ז
397. ‘עמ ,(1997 ביוני 21)
י ס­ח התשל­ה, עמ’ 132.
2 ס»ח התשי»ח, עמ’ 92.»תאגיד בשליטת רשות מקו

Стр226

«תאגיד בשליטת רשות מקומית» ­ תאגיד עירוני, כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת
העיריות5, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית, כמשמעותה בפקודת המועצות
המקומיות4, לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בו;
«תושב» ­ כהגדרתו בסעיף ו לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ»ה­ 5 1965, וכן תאגיד שהתאגד
לפי הדין בישראל.
3. ראש רשות ציבורית ימנה, מקרב עובדי הרשות, ממונה על העמדת מידע לרשות
הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה.
ממונה
4. (א) הממשלה תעמיד לרשות הציבור, במקום ובאופן שייקבעו בתקנות, את רשימת
הרשויות הציבוריות, כאמור בפסקאות (1) ו­(8) להגדרה «רשות ציבורית»; הרשימה תכלול
מידע תמציתי על תפקידיה של כל רשות ציבורית, וכן על דרכי ההתקשרות עם הממונה ועל
דרכים נוספות לקבלת מידע שבידי הרשות כנהוג באותה רשות.
(ב) רשות מקומית תעמיד לרשות הציבור, במקום ובאופן שייקבעו בתקנות, את
הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), לגביה ולגבי התאגידים שבשליטתה, אשר חוק זה חל
עליהם.
פרסום רשימת
הרשויות
הציבוריות
5. (א) רשות ציבורית תפרסם דין וחשבון שנתי שיכלול מידע על אודות פעילותה
ותחומי אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה; הדין וחשבון יכלול גם דיווח של
הממונה על הפעלת חוק זה ברשות הציבורית, ואולם רשאי הוא לפרסם דיווח זה בנפרד.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע,
לגבי רשות ציבורית מסוימת, כאמור בפסקאות (1)ו­(6) עד (0 0 להגדרה «רשות ציבורית», או
לסוגים של רשויות ציבוריות, תקופה אחרת לפרסום של הדין וחשבון.
(ג) הוראות בדבר מתכונת הדין וחשבון ודרך פרסומו ייקבעו בתקנות.
דוח תקופתי
6. (א) רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל
פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור.
(ב) הוראות סעיף 9 יחולו, בשינויים המחויבים, על העמדת הנחיות מינהליות לעיון
הציבור לפי סעיף זה.
(ג) רשות מקומית תעמיד לעיון הציבור את חוקי העזר שלה.
הנחיות מינהליות
וחוקי עזר
7 . (א) בקשה לקבלת מידע תוגש בכתב לממונה או למי שהוסמך לכך על ידו; אין
המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו.
(ב) הרשות הציבורית תודיע למבקש המידע ללא שיהוי, ולא יאוחר מ­30 ימים
מקבלת הבקשה, על החלטתה בבקשתו; ראש הרשות הציבורית, או מי שהוא הסמיך לכך,
רשאי להאריך את התקופה האמורה, במקרה הצורך, ב­30 ימים נוספים, ובלבד שהודיע על
כך למבקש בכתב, ונימק את הצורך בהארכת התקופה.
נוהל הגשת
בקשות והטיפול
בהן
3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ’ 197.
4 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ’ 256.
5 ס»ח התשכ»ה, עמ’ .270

ׁענ 227

(ג) ראש הרשות הציבורית רשאי להאריך, הארכה נוספת, את התקופה האמורה
בסעיף קטן (ב), בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש תוך התקופה האמורה, אם בשל
היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש יש צורך להאריך את התקופה; ההארכה הנוספת
לא תעלה על התקופה המתחייבת מהטעמים האמורים, ובכל מקרה לא תעלה על 60
ימים.
(ד) החליטה הרשות הציבורית להעמיד את המידע לרשות המבקש, תבוצע
החלטתה תוך זמן סביר בנסיבות הענין אך לא יאוחר מ­15 ימים, זולת אם קבע הממונה,
מטעמים מיוחדים, כי ההחלטה תבוצע במועד מאוחר יותר; הרשות תודיע למבקש היכן
ומתי יעמוד המידע לרשותו.
(ה) המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין
הרשות חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב, הוא יופק עבור
המבקש באמצעים המשמשים דרך קבע את הרשות.
(ו) החליטה הרשות הציבורית לדחות את בקשת המבקש, כולה או חלקה, תשלח
למבקש הודעה בכתב שתפרט את נימוקי ההחלטה, ותיידע את המבקש על זכותו לעתור נגד
ההחלטה לפי הוראות סעיף 17.
דחיית בקשות
במקרים מסוימים
8. רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה:
(ו) הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה­,
(2) המידע נוצר או נתקבל בידה למעלה משבע שנים לפני הגשת הבקשה ואיתורו
כרוך בקושי של ממש;
(3) לאחר שנקטה אמצעים סבירים, התברר לה שלא ניתן לאתר את המידע או
שאינו מצוי ברשותה;
(4) המידע פורסם ועומד לרשות הציבור או לעיונו, בין בתשלום ובין שלא בתשלום;
ואולם בדחותה את הבקשה לפי פסקה זו, תודיע הרשות למבקש היכן יוכל לרכוש
את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו;
(5) המידע נוצר בידי רשות ציבורית אחרת, ואין בהפניית המבקש לאותה רשות
בדי להכביד הכבדה בלתי סבירה על קבלתו של המידע על ידו; ואולם, בדחותה
בקשה לפי פסקה זו, תפנה הרשות הציבורית את המבקש לרשות הציבורית אשר
בידיה נוצר המידע.
מידע שאין
למסרו או
שאין חובה
למסרו
9 . (א) רשות ציבורית לא תמסור מידע שהוא אחד מאלה:
(ו) מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה,
בבטחון הציבור או בבטחונו או בשלומו של אדם­,
(2) מידע בנושאים ששר הבטחון, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה, קבע
אותם בצו, באישור הועדה המשותפת;
(3) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות,
התשמ»א­6 1981 (להלן ­ חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי
דין;
(4) מידע אשר אין לגלותו על פי בל דין.
* ס»ח התשמ’א, עמ’ 128.

ׁענ 228

(ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
(1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית
או את יכולתה לבצע את תפקידיה;
(2) מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב;
(5) מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות;
(4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי
רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר
פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה,
למעט התייעצויות הקבועות בדין;
(5) מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית שאין לו נגיעה או
חשיבות לציבור;
(6) מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי
שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים
או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית
באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי; למעט מידע שהוא אחד מאלה ­
(א) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו
לסביבה;
(ב) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד.
(7) מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי­גילויו היה תנאי למסירתו, או
שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע­,
(8) מידע על אודות שיטות עבורה ונהלים של רשות ציבורית העוסקת
באכיפת החוק, או שיש לה סמכות חקירה או ביקורת או בירור תלונות על פי
דין, אם גילויו עלול לגרום לאחד מאלה:
(א) פגיעה בפעולות האכיפה או הביקורת או בירור התלונות של
הרשות;
(ב) פגיעה בהליכי חקירה או משפט או בזכותו של אדם למשפט הוגן;
(ג) גילוי או מתן אפשרות לגלות את קיומו או זהותו של מקור מידע
חסוי;
(9) מידע הנוגע לעניני משמעת של עובד של רשות ציבורית, למעט מידע
בדבר ההליכים הפומביים על פי החוק; לענין פסקה זו, «עובד» ­ לרבות חייל,
שוטר, סוהר ונושא משרה ברשות הציבורית­,
(10) מידע שיש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר.
(ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם העילה לאי­גילוי המידע היא בשל המידע
המבוקש לבדו או בשל הצטברותו למידע אחר.
10. בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו­9, תיתן
הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן
לענין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או
שמירה על איכות הסביבה.
ׁענ229

מסירת מידע
חלקי ומסירת
מידע בתנאים
11. היה המידע המבוקש מידע אשר הרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסרו
כאמור בסעיף 9, וניתן לגלות את המידע, ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה
ניכרת על פעולתה של הרשות, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית
תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, תמסור הרשות את המידע בהשמטות,
בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי הענין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, תציין זאת
הרשות, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1).
תחולה לגבי
אדם שאינו
אזרח או תושב
12 . הוראות חוק זה יחולו גם על מבקש מידע שאינו אזרח ישראלי או תושב, לגבי מידע
בדבר זכויותיו בישראל.
הגנה על
צד שלישי
13 . (א) נתבקש מידע הכולל פרטים על אודות צד שלישי, אשר מסירתם עלולה לפגוע
בצד השלישי, והרשות הציבורית שוקלת לאפשר למבקש המידע לקבל את המידע, תודיע
הרשות לצד השלישי, בכתב, על דבר הגשת הבקשה ועל זכותו להתנגד למסירת המידע
ותודיע על כך למבקש; קיבל ארם הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות, בתוך 21 ימים,
כי הוא מתנגד לבקשה, בנימוק שאין למסור את המידע, כולו או מקצתו, מכוח הוראות
סעיף 9 או הוראות כל דין; 21 הימים האמורים לא יבואו במנין המועדים המנויים
בסעיף 7.
(ב) החליטה הרשות הציבורית לדחות את התנגדותו של הצד השלישי, תמציא לו,
בכתב, את החלטתה המנומקת, ותודיע לו על זכותו לעתור נגד החלטתה על פי חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף 7(ב) לא תאפשר הרשות הציבורית את קבלת המידע
המבוקש, בטרם חלפה התקופה להגשת העתירה או בטרם הוחלט לדחותה, לפי הענין, אלא
אם כן הודיע הצד השלישי שהתנגד, בכתב, כי הוא מוותר על זכותו להגישה.
סייגים לתחולת
החוק
14 . (א) הוראות חוק זה לא יחולו על הגופים שלהלן, ועל מידע שנוצר, שנאסף או
שמוחזק בידיהם ­
(ו) מערך המודיעין של צבא­הגנה לישראל, ויחידות צבאיות נוספות אשר שר
הבטחון, באישור הועדה המשותפת, קבע אותן בצו, מטעמים של בטחון
המדינה­,
(2) שירות הבטחון הכללי וכן יחידות הבטחון ברשויות ציבוריות, בענינים
המונחים על ידי שירות הבטחון הכללי או מטעמו;
(3) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(4) יחידת הממונה על הבטחון במערכת הבטחון;
(5) יחידות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבטחון שעיקר פעילותן בטחון
המדינה או יחסי חוץ, שראש הממשלה או שר הבטחון, באישור הועדה
המשותפת, קבע אותן בצו;
(6) הועדה לאנרגיה אטומית ומרכזי המחקר הגרעיני שבאחריותה­,
(7) המרכז למחקר מדיני, החטיבה לפירוק נשק והחטיבה לתכנון מדיני במשרד
החוץ, ויחידות נוספות של משרד החוץ, אשר שר החוץ, באישור הועדה
המשותפת, קבע אותן בצו, מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה;
(8) כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה על פי דין, לגבי מידע שנאסף או
שנוצר לצורכי חקירה ולגבי מידע מודיעיני;

ׁענ 230

(9) מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, וכן יחידות נוספות אשר
השר לבטחון הפנים, באישור הועדה המשותפת, קבע אותן בצו;
(10) שירות בתי הסוהר ­ לגבי מערך המודיעין ומערך האבטחה;
(11) כל רשות מעין­שיפוטית, שתפקידה לדון במצבו הרפואי של אדם ­ לגבי
הליכים בפניה.
(ב) שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת
החוקה חוק ומשפט של הכנסת או ועדת משנה שלה, להוסיף גוף או ענין לרשימת הגופים
המנויים בסעיף קטן (א); תוקפו של צו כאמור יהיה לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על
שישה חודשים, זולת אם בוטל קודם לכן; נקבעה בצו תקופת תוקף הפחותה משישה
חודשים רשאי שר המשפטים להאריך את תוקפו של הצו לתקופה נוספת, ובלבד שהתקופה
הכוללת לא תעלה על שישה חודשים.
(ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו
כי חוק זה לא יחול על תאגיד כאמור בפסקאות (7) או (8) להגדרה «רשות ציבורית» שבסעיף
1, בשים לב למידת הפגיעה העלולה להיגרם לפעילותו הכלכלית או העסקית של התאגיד;
צו כאמור יינתן, לגבי תאגיד בשליטת רשות מקומית, לאחר התייעצות עם שר הפנים, ולגבי
תאגיד אחר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם התאגיד.
(ד) הוראות חוק זה לא יחולו על מידע שהעבירה הרשות הציבורית לגנזך המדינה
בהתאם לחוק הארכיונים, התשט»ו­7 1955.
15 . (א) ישיבות הועדה המשותפת יהיו חסויות, אם לא החליטה החלטה אחרת לענין
זה.
(ב) הועדה המשותפת רשאית לקבוע כי צו אשר אושר על ירה לפי סעיפים 9 או 14,
לא יפורסם ברשומות, כולו או חלקו.
דיוני הועדה
המשותפת
16 . קיבל אדם מידע על אודותיו לפי חוק זה ומצא בי המידע אינו נכון, שלם, ברור או
מעודכן, רשאי הוא לפנות לרשות הציבורית בבקשה לתקנו, ויחולו, לענין זה, הוראות
סעיפים 14 ו­5ו לחוק הגנת הפרטיות, בשינויים המחויבים.
תיקון מידע
17 . (א) על דחיית בקשה לקבל מידע לפי חוק זה, ועל החלטת רשות ציבורית לדחות
התנגדות של צד שלישי לפי סעיף 13, רשאי המבקש או הצד השלישי, לפי הענין, להגיש,
תוך30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה, עתירה לבית המשפט המחוזי; ואולם אם
הוצאה לגבי המידע המבוקש תעודת חסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש],
התשל»א­8 1971, תידון העתירה בפני בית המשפט העליון.
(ב) בדונו בעתירה, למעט בעתירה על דחיית בקשה לפי סעיף 8, רשאי בית המשפט
לקבל לידיו את כל המידע המבוקש ולעיין בו; בית המשפט רשאי, מהטעמים המנויים
בסעיף 9, לשמוע טענות מפי בא­כוח הרשות הציבורית בדלתיים סגורות וללא נוכחות
העותר או בא­כוחו.
(ג) לא יורה בית המשפט על מסירת מידע העלול לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא
לאחר שנתן לצד השלישי הזדמנות להשמיע טענותיו, בדרך שיקבע.
עתירה לבית
המשפט
7 ס»ח התשט’ו, עמ’ 4ו.
* דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ’ .4

ׁענ 231

(ד) על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו
או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו הענין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם
לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין.
(ה) החליט בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ד), ירשום את הטעמים
להחלטתו.
אגרות
18 . (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות
הקובעות אגרות בעד בקשה לקבלת מידע ובעד הפעולות הכרוכות באיתור המידע המבוקש
ומסירתו לפי חוק זה; קביעת האגרות תיעשה תוך התחשבות בסוגים השונים של המידע
ושל הפונים לקבלתו.
(ב) בתקנות בענין אגרות ייקבעו נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה.
(ג) לא תיקבע אגרה בעד בקשת מידע אשר יש להעמידו לרשות הציבור לפי
סעיף 6, ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח
המידע למבקש.
(ד) לא תיקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו, ואולם ניתן
לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש, וכן
עבור הפעולות הכרוכות באיתור המידע, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש
נדרש מאמץ מיוחד לצורך הטיפול בבקשה.
(ה) על החלטת הממונה בדבר תשלום אגרה בענין בקשה מסוימת ניתן להגיש
ערעור לבית משפט שלום, באופן שייקבע בתקנות.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע כי מועד הקבוע בחוק זה למסירת מידע יחל רק
לאחר תשלום אגרה על ידי המבקש, וכי המידע יימסר למבקש רק לאחר תשלום אגרה.
ביצוע ותקנות 19 . שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
שמירת דינים
20. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חיקוק המחייב, המתיר, האוסר או
המסדיר באופן אחר גילוי או מסירה של מידע שבידי רשות ציבורית.
תחילה
21. (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.
(ב) על אף הוראת סעיף קטן (א), רשאית הממשלה, באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת לקבוע בצו, רשויות ציבוריות או סוגים של רשויות ציבוריות, שלגביהם
יחל החוק במועדי תחילה אחרים, הכל כפי שתקבע, ובלבד שמועד תחילה שייקבע כאמור
לא יהיה מאוחר מתום שלוש שנים ממועד התחילה לפי סעיף קטן (א).
עזר ויצמן
נשיא המדינה
בנימין נתניהו
ראש הממשלה
דן תיכון
יושב ראש הכנסת
צחי הנגבי
שר המשפטים

ׁענאםטצא 232

Поделиться в соц. сетях

Опубликовать в Google Buzz
Опубликовать в Google Plus
Опубликовать в LiveJournal
Опубликовать в Мой Мир
Опубликовать в Одноклассники

Добавить комментарий

Ваш e-mail не будет опубликован.


7 + = двенадать